האו"ם ידון בכללים ל"רובוטים קטלניים"; ישראל בין המתנגדות
ועידת האו"ם בז'נבה תדון האם לפתוח במשא ומתן על כללים מחייבים לנשק אוטונומי. בשנה שעברה התנגדה ישראל להחלטה שקראה לכך.

ועידת האו"ם בז'נבה תתכנס החל מיום שני כדי להכריע בשאלה אם לפתוח במשא ומתן על כללים מחייבים משפטית למערכות נשק אוטונומיות, המכונות על ידי מבקריהן "רובוטים קטלניים". הדיון מתקיים על רקע חשש גובר מפני השימוש ההולך ומתרחב באמצעים מסוג זה בשדה הקרב, ומפני הקושי לגבש הסכמה בינלאומית כשהמעצמות שמחזיקות בטכנולוגיה מהססות לכבול את ידיהן.
הדיון הוא חלק מוועידת העיון של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים, שת汇集 128 מדינות. המשתתפות יצטרכו להחליט אם לפתוח במגעים על מסגרת רגולטורית בעלת תוקף מחייב. ואולם גם אם רבות מהמדינות תומכות בהחמרת הכללים, הרי שבדומה לתחומים אחרים של יכולות צבאיות מתקדמות, דווקא המדינות שכבר רכשו את הטכנולוגיה אינן ממהרות להגביל את עצמן.
התחום כולו נמצא בתמורה עמוקה. צבאות מבקשים לנצל את פריחת הבינה המלאכותית כדי לשפר את יכולות הלחימה שלהם, לזהות מטרות במהירות גבוהה יותר ולפגוע בהן בדיוק רב יותר. מנגד, קולות רבים – מקבוצות פעולה ועד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש והאפיפיור ליאו ה-14 – הזהירו מפני הסכנה שבהעברת הכוח להחליט על חיים ומוות לידי מכונות אוטונומיות לחלוטין.
"הצורך ברגולציה של נשק אוטונומי קיבל דחיפות חדשה" לנוכח ההתפתחויות בבינה המלאכותית, אמר לורן ז'יזל, ראש היחידה לנשק ולניהול פעולות איבה בוועד הבינלאומי של הצלב האדום. לפי הדיווחים, רוסיה עשתה שימוש במל"טים אוטונומיים לחלוטין במלחמתה באוקראינה, והתעשייה הביטחונית האוקראינית עצמה פועלת לפיתוח "נחילי מל"טים" אוטונומיים. ארגון Human Rights Watch הזהיר כי אם הפגישה בז'נבה לא תסתיים בהחלטה נחושה, יימצאו האזרחים "חשופים באופן מסוכן".
הפער בין המדינות בולט בהצבעות באו"ם. בעצרת הכללית לפני כחודש אימצו 163 מדינות החלטה הקוראת למשא ומתן על כללים לנשק אוטונומי. חמש מדינות התנגדו: ארצות הברית, רוסיה, בלארוס, ישראל וצפון קוריאה – שכללה לאחרונה שבחים למערכת טורפדו חדשה מבוססת בינה מלאכותית. תשע נמנעו, ובהן איראן, סעודיה וסין, ששומרת לפי לור דה רוסי-רושגונד מהמכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים על "עמימות מטופחת בקפידה".
גם בלוחות הזמנים חלוקות הדעות. וושינגטון הציעה תהליך בן חמש שנים לגיבוש מסמך שאינו מחייב, בעוד ארגונים לא ממשלתיים והוועד הבינלאומי של הצלב האדום דוחפים ללוח זמנים של שנה אחת. ב-2023 קראו גוטרש ונשיאת הוועד, מריאנה ספוליאריץ' אגר, לאסור נשק אוטונומי לפני 2026. הצלב האדום מבקש לאסור שתי קטגוריות: "נשק אוטונומי בלתי צפוי", וכן מערכות שנועדו או משמשות לפגיעה ישירה בבני אדם.
לנוכח ההתנגדות של המעצמות המובילות, מעריכים פרשנים כי סיכויה של פגישת ז'נבה להסתיים בהסכמה על פתיחת משא ומתן לכללים מחייבים נמוכים. עבור ישראל, שהצביעה נגד ההחלטה בעצרת הכללית, מדובר בזירה שבה היא נמנית עם קבוצה קטנה של מדינות המבקשות לשמור על חופש פעולה טכנולוגי, בעוד הלחץ הבינלאומי להסדרה הולך וגובר.
מבוסס על דיווח של The Times of Israel