המפכ"ל הורה לבדוק את שרשרת ההחלטות שהובילה למעצרים ביום הבחירות
עוזרו הבכיר לשעבר של מנכ"ל משרד רה"מ זוהה כמקור שהעביר מידע למשטרה ערב הבחירות; ראש הסגל מאשר שחיבר בינו לבין המשטרה, והמפכ"ל מורה על בדיקה

כמעט שלושה שבועות לאחר יום הבחירות, הפרשה שמעוררת שאלות על אופן קבלת ההחלטות במשטרה ובמשרד ראש הממשלה מקבלת תפנית. שמו של האיש שהעביר למשטרה את המידע שהוביל למעצרים בשעות שלפני פתיחת הקלפיות נחשף: דניאל גרינברג, ששימש בעבר עוזרו הבכיר של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. במקביל אישר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, עדו נורדן, כי הוא זה שחיבר בין אותו מקור לבין גורמי המשטרה, ומפכ"ל המשטרה, רב ניצב דני לוי, הורה על בדיקה של שרשרת קבלת ההחלטות שהובילה לפעילות.
החשיפה, שפורסמה על ידי רועי ינובסקי בכאן 11, משלימה פרטים בתחקיר שתוכנית "עובדה" שידרה אמש. לפי התחקיר, בערב 26 באוקטובר, שעות לפני פתיחת הקלפיות, יצר נורדן קשר עם לשכת המפכ"ל והעביר מידע על חשדות לעבירות הנוגעות לטוהר הבחירות. בשיחה הפנה את אנשי המשטרה לאדם שלטענתו מחזיק במידע רלוונטי. בהמשך אותו ערב יצר רכז מודיעין משטרתי קשר עם אותו גורם, והמידע שהועבר הוזן למערכות המודיעין של המשטרה והפך לחלק מהתשתית שעליה התבססה הפעילות למחרת.
בבוקר 27 באוקטובר, סמוך לפתיחת הקלפיות, פשטו בלשי היחידה המרכזית של מחוז דרום על מתחמים בשגב שלום ובפזורת עזאזמה. שבעה חשודים נעצרו בחשד למעורבות בקניית קולות מאורגנת, ובמהלך הפעילות נתפסו, לפי המשטרה, מעטפות ובהן כסף מזומן, פתקי הצבעה של רע"מ ומעטפות של התנועה האסלאמית. המעצרים פורסמו ביום הבחירות, וראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אליהם במסרי הקמפיין שלו. בהמשך שוחררו החשודים.
על פי תחקיר "עובדה", 14 שוטרים פשטו על בתיהם של שלושה פעילי רע"מ בלי צווי חיפוש או מעצר. אחד מהם, איברהים אלגריבי, בן 42 מפזורת עזאזמה, סיפר כי השוטרים שחיפשו בביתו הוציאו חפצים, תכשיטים ובגדים והשליכו אותם על הרצפה, וכי שהה במעצר ימים אחדים עד ששוחרר. לדבריו הוא מביע הקלה על חשיפת נסיבות הפרשה, אך כועס על הפגיעה בזכויותיו ומצפה להתנצלות.
גרינברג, שהוצג בכרטיס ביקור הנושא את סמל משרד ראש הממשלה כ"עוזר בכיר", עבד בעבר גם במטה הבחירות של הליכוד בתחום המגזר הערבי. עורך דינו, אביחי יהוסף, דחה את הטענות הקושרות אותו לפעילות פוליטית בתקופה הרלוונטית: "בניגוד לנטען, דני גרינברג אינו נמנה זה כחצי שנה עם עובדי משרד ראש הממשלה, ומאז סיום תפקידו הוא פועל כאדם פרטי, ללא כל מעורבות בזירה הפוליטית או במערכת הבחירות. הטענה בדבר העברת מידע כלשהו מלשכת ראש הממשלה משוללת יסוד ואינה משקפת את המציאות".
במקביל, נורדן מאיים בתביעת לשון הרע בסך 2.5 מיליון שקלים נגד "עובדה", חדשות 12 והמגישה אילנה דיין. במכתב התראה שנשלח באמצעות עורך דין אוריאל חור ניזרי נדרשו הנמענים להסיר את הכתבה, לפרסם התנצלות ולשלם פיצוי של 500 אלף שקלים בתוך 48 שעות. במכתב נטען כי התחקיר כלל פרסומים "כוזבים, שקריים וזדוניים", אך לצד ההכחשות הוא מאשר פרט מרכזי: נורדן חיבר בין אדם שהחזיק במידע לבין גורמי המשטרה. לפי בא כוחו, הגיע לראש הסגל במסגרת תפקידו "מידע פלילי מוצק, חמור וברור" על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות, וכל שעשה היה להפנות את אותו אדם ישירות למשטרה. עוד נדחו הטענות שלפיהן תיאם פעולות עם גורמי מודיעין במשטרה או התערב בחקירה.
על רקע הפרסומים הודיע המפכ"ל לוי כי הנחה את סגנו, ניצב יאיר חצרוני, לערוך בדיקה מקיפה של התנהלות המשטרה בפרשה. הבדיקה תעסוק בתהליכי קבלת ההחלטות, בשרשרת הדיווח, בממשקי העבודה בין יחידות המשטרה ובחלוקת האחריות בין הגורמים המעורבים, ותתמקד בהיבטים המערכתיים, הארגוניים והפיקודיים בלי להתערב בהליכי חקירה. חצרוני נדרש להציג את מסקנותיו בפני המפכ"ל בתוך שבוע.
במשטרה מדגישים כי כל הפעולות ביום הבחירות נועדו להגן על טוהר ההליך הדמוקרטי, והזכירו כי המשטרה זכתה לשבחים מיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וצוותו. "כלל פעולות המשטרה, לרבות הפעילות שבוצעה בבוקר הבחירות, נעשו מתוך מחויבות ושקיפות לציבור, ובמטרה לשמור על טוהר הבחירות", נמסר. השאלה שנותרה פתוחה היא כיצד הפך מידע שהגיע מגורם חיצוני, דרך לשכת ראש הממשלה, לפעילות משטרתית שכללה מעצרים עם שחר, והאם תהליכי קבלת ההחלטות והדיווח התנהלו כנדרש.
מבוסס על דיווח של וואלה חדשות