הפירמה האמריקאית שפועלת בתל אביב, ריאד ודובאי ולא מתנצלת על כך
יו"ר גרינברג טראוריג אומר שאין סתירה בין משרד גלוי בישראל לפעילות בסעודיה ובאמירויות, ומדגיש שההתרחבות במפרץ נבעה משיקולים עסקיים ולא מדיניים

משרדה התל-אביבי של פירמת עורכי הדין האמריקאית גרינברג טראוריג נפתח ב-2012, ולפני כשלוש שנים נוספו לו משרדים בריאד, בדובאי ובאבו דאבי. מבחינת יו"ר הפירמה, ריצ'רד רוזנבאום, אין בכך כל סתירה. בראיון ל"ג'רוזלם פוסט" שפורסם ביום חמישי הוא תיאר גוף עסקי גרידא, הפועל בשני אזורים שהקשרים המדיניים ביניהם רחוקים מלהתקיים, והדגיש כי ההתרחבות במפרץ נבעה מהזדמנויות מסחריות ולא ממניעים דיפלומטיים.
הפירמה בחרה בקו גלוי במיוחד בכל הנוגע לפעילותה בישראל. לדברי רוזנבאום, כאשר פתחה את המשרד המקומי, חלק מפירמות עורכי הדין הבינלאומיות העדיפו שלא להודות בפומבי בעבודה בישראל. גרינברג טראוריג נקטה גישה אחרת. "אנחנו גאים להיות כאן", אמר, "וזו עובדה שאנחנו לא מסתירים".
הפתיחות הזו לא עצרה את התפשטות הפירמה לאזור המפרץ הפרסי, שם היא מחזיקה כיום משרדים בריאד, בדובאי ובאבו דאבי. רוזנבאום מודה שהיו מודעים לרגישות הכרוכה בכניסה לשווקים האלה, אך טוען שהפירמה ממוקדת בעשייה העסקית ולא בזהות פוליטית או דתית. "אנחנו גוף עסקי המשרת את לקוחותיו", הסביר, והוסיף כי כל עוד שותפיה באזור מרגישים בנוח עם המצב, גם הפירמה מרגישה בנוח.
לשאלה אם חברות או משקיעים מקומיים במפרץ הביעו רתיעה מעבודה עם פירמה המזוהה בגלוי עם ישראל, השיב רוזנבאום בשלילה. לדבריו, איש לא הציג את הדבר כנקודה שלילית, ולהערכתו מדובר דווקא ביתרון. הוא אף העריך שהקשרים העסקיים בין ישראל למדינות האזור ענפים בהרבה מכפי שהציבור הרחב יודע, גם במקומות שבהם אין יחסים דיפלומטיים רשמיים. "אנשים לא רק חיים זה לצד זה, הם גם עוזרים זה לזה באופן פעיל למדי", אמר.
הפעילות הישראלית של הפירמה אינה מסתכמת בנוכחות סמלית. המשרד בתל אביב מאויש, לפי הפירמה, בעורכי דין בעלי רישיון עריכת דין אמריקאי בלבד, והוא מייעץ בתחומים כמו מיזוגים ורכישות חוצי-גבולות, טכנולוגיה, שוקי הון, מימון, נדל"ן וליטיגציה. הוא עובד עם יותר מ-30 חברות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, ושירת עד היום למעלה מ-1,000 לקוחות ישראליים. בין העסקאות שפורסמו ובהן היה מעורב נמנות כאלה שכללו את Carbyne, BriefCam ו-Fyber, השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בנדל"ן בארה"ב, וההשקה המחודשת של ברגר קינג בישראל. רוזנבאום מספר שחלק מהפעילות המקומית צמח גם מרצון לתמוך בישראל בתקופה קשה, ולא רק משיקולי רווח, ושהיחידה הקטנה התרחבה עם השנים למשרד מלא.
בכל הנוגע לשאלה אם עסקים יכולים לסלול דרך לנורמליזציה מדינית, רוזנבאום נזהר מלהפריז בהשפעת פירמתו. "לא באנו ליצור שלום עולמי, זה לא תפקידנו", הבהיר. לדבריו, תפקיד הפירמה הוא לסייע ללקוחות לנווט בסביבה שבה הם פועלים. ברמה האישית, עם זאת, הוא הביע תקווה שהלחימה תסתיים ושתחול נורמליזציה ביחסים בין ישראל לשכנותיה, מהלך שלדבריו יקדם את האינטרסים והביטחון של המשפחות והילדים באזור.
הזיהוי הגלוי עם ישראל בא לידי ביטוי גם בזירה האמריקאית. מאז טבח ה-7 באוקטובר הייתה הפירמה מעורבת בפעולות משפטיות נגד אנטישמיות, בעיקר בקמפוסים של מכללות, ובהן מאמצים לחשוף מקורות מימון העומדים מאחורי חלק מפעילויות המחאה. חלק מהפעולות נעשו פרו בונו ואחרות עבור לקוחות משלמים. רוזנבאום תומך אישית באיחוד הצלה מאז המתקפה, ומתאר את המאבק באנטישמיות כ"אתגר" שנמשך גם בימים אלה.
עם זאת, הוא מבחין בין העלייה הכללית באנטישמיות לבין מצבו של מקצוע עריכת הדין בארה"ב. לדבריו, ראה יחסית מעט עדויות לאנטישמיות פעילה בקרב הפירמות הגדולות, וייתכן שהמקצוע פתוח כיום בפני עורכי דין יהודיים יותר מאשר בתחילת דרכו. גרינברג טראוריג עצמה נוסדה במיאמי ב-1967 על ידי שלושה עורכי דין יהודיים, בתקופה שבה יהודים נתקלו בחסמים בפירמות מבוססות. גם כשהצטרף אליה עשורים מאוחר יותר, מספר רוזנבאום, עדיין היו בדרום פלורידה מועדוני חברים ואירועים שסגורים היו בפני יהודים. לדבריו, הרקע הזה עיצב תרבות ארגונית של פתיחות, שלא נולדה מלחץ חיצוני או ממכסות. "זה קרה כי זה מי שאנחנו", אמר.
מבוסס על דיווח של וואלה חדשות